תכשיט אנרגטי - מחלום ותודעה ליצירה בנחושת

נפתח לי ״צריח״ בעין השלישית…

כך אני קוראת לחוויה שעוברת עליי כרגע. אני עוד מנסה לתת לה מילים, ובינתיים משתפת כמו שזה הגיע אליי… חלום צלול, מפגש בחצי ערות, רעיונות לצמידי נחושת ומסר לפני היקיצה.

כאן, בבלוג של אור ונחושת, אני משתפת גם במה שמתרחש בתוכי בזמן היצירה. לפעמים תכשיט אנרגיה מתחיל אצלי בתחושה, בתמונה או בחלום… ומשם הוא מגיע לידיים ולנחושת.

סיבוב בלילה -חלום צלול

אתמול בלילה היה לי ״סיבוב״ ...חלום צלול. פשוט הלכתי לטייל בכל מיני מקומות… לא היה משעמם…

ידעתי שאני חולמת, והמשכתי לטייל, לראות ולחוות. יש רגעים כאלה שבהם החלום חי מאוד, ואני מודעת לכך שאני בתוכו.

וכשאני מתעוררת, משהו נשאר איתי. לפעמים זיכרון של מקום, לפעמים תחושה, ולפעמים רעיון שאני כבר רוצה לקחת אל שולחן היצירה.

מפגש בחצי ערות

והיום, בחצי ערות, חוויתי מפגש עם נשמה, תרתי משמע. היא סיפרה לי איך ראתה אותי בגיל 13–14… על היחסים שלי עם הבת שלה ועם המשפחה.

תמיד היא הייתה ורבלית…

אספר לכם שלא אהבתי ולא עניין אותי לשמוע… הייתי מנומסת והקשבתי.

גם שם נשארתי אני. מקשיבה, ובתוכי מרגישה מה מעניין אותי ומה פחות. הייתה שם הילדה שהייתי, והייתי שם גם אני של היום, שמקשיבה לאופן שבו מישהי אחרת זכרה אותה.

לכל אחת המבט שלה… ואני יכולה להקשיב, בלי לקחת לתוכי כל דבר שנאמר.

ובזמן מקביל… אני יוצרת בנחושת

ובזמן מקביל אני ״גונבת״ רעיונות של צמידי נחושת שאני מכינה…

רואה צורות, ליפופים וחיבורים… ומנסה לזכור אותם כדי שאוכל להכין אחר כך. איך החוט מתעגל, היכן הוא נפגש עם עצמו, איך נוצרה הצורה שמשכה אותי.

וואלה, אני לא נחה… כל הזמן יוצרת ויוצרת…

לפעמים הרעיון כל כך ברור, שאני כמעט מרגישה את הצמיד ביד עוד לפני שהכנתי אותו. ואז אני מתיישבת עם הנחושת ומתחילה לנסות.

מכופפת, מלפפת, מסתכלת… נותנת לצורה להתגלות דרך הידיים. לפעמים היא יוצאת כפי שראיתי, ולפעמים משתנה תוך כדי העבודה.

כשאני אומרת תכשיט אנרגיה, אני מתכוונת גם לכוונה ולחוויה האישית שאני מביאה אל היצירה. לתחושה שהייתה בי כשהרעיון הגיע, ולדרך שבה היא מקבלת ביטוי בחומר.

אין פה סדר כרונולוגי

אין פה סדר כרונולוגי, וכך חוויתי בעצם את הזמנים.

הכול באותו זמן… חי ונושם…

אני של גיל 13–14, אני של היום, שיחה מן העבר וצמיד שעוד לא הכנתי. כשאני כותבת, אני מסדרת אותם אחד אחרי השני, אבל בחוויה הם נפגשו.

זיכרון יכול להתעורר ולהרגיש קרוב מאוד. רעיון שעוד לא מימשתי יכול להיות חי בדמיון. ואני נמצאת כאן, מרגישה את מה שהיה ואת מה שאני רוצה ליצור.

מחשבה = מחשב

לפני היקיצה קיבלתי מסר…

מחשבה = מחשב…

תודעה…

מחשבה זה כמו מחשב… יש את הנתונים בדאטה שלו, כלומר במוח שלנו. הדברים שלמדנו, שמענו וחווינו. הזיכרונות, ההרגלים והמילים שנשארו בתוכנו.

ומתוך כל אלה עולות מחשבות. לפעמים משהו חדש, ולפעמים מחשבה מוכרת שחוזרת שוב ושוב.

והמוח… גם הוא נמצא שם, בתוך משחק המילים שנפתח לי:

מֹחַ… שָׁבָה…

את שבה למוח, לאותה מחשבה שנמצאת בך.

חוזרת אל משהו שכבר שמור בתוכך. לפעמים אני שבה אליו באופן אוטומטי, בלי לבדוק אם הוא עדיין מתאים לי ואם אני רוצה להמשיך לתת לו מקום.

לסנן את מה שעובר בי

אז צריך לסנן…

לשים לב מה עובר כמחשבה ומה אני רוצה לממש. מה אני רוצה לטפח, ומה אני יכולה להניח לו לעבור.

אני רוצה לעצור רגע ולשאול את עצמי: מה המחשבה הזאת מעוררת בי? האם היא חוזרת מתוך הרגל? האם יש בה רעיון שאני רוצה לבדוק? האם אני רוצה לפעול מתוכה?

וגם כשאני קולטת משהו ומרגישה שהוא מגיע מהתודעה… להקשיב, לתת לו זמן ולבחור מה לעשות איתו.

יש הרבה דברים שעוברים בי. הבחירה היא למה אני נותנת תשומת לב, ומה אני מבקשת להביא אל החיים שלי.

מניפסטינג — הגשמה

מניפסטינג זה הגשמה…

כך זה התחבר לי באותו בוקר: לתת צורה למה שאני רואה בתוכי ומבקשת לממש.

ביצירה אני מכירה את המעבר הזה היטב. קודם מגיעה תמונה של צמיד, תחושה או רעיון לליפוף. אחר כך אני לוקחת חוט נחושת ומתחילה לעבוד.

התמונה נותנת כיוון, והידיים מחפשות את הדרך. אני מנסה, משנה ולומדת מתוך החומר, עד שמשהו שקודם היה בדמיון נמצא מולי על השולחן.

זה רגע שאני אוהבת… להחזיק ביד יצירה שפגשתי קודם רק בתוכי.

ד״ר ענת פלדמן - מתודה לתודעה

ד״ר ענת פלדמן כתבה:

תוד…ה וכשמוסיפים למילה ע' = תודעה.

זה החיבור האישי שנפתח בי בעקבות המילים שלה.

בשבילי זו הייתה ע׳ הידיעה…

עין = עין שלישית…

ידע… את כבר יודעת!

כאילו בתוך התודה נפתח עוד מבט. אני עוצרת להודות, ובאותו רגע גם רואה את מה שיש. שמה לב לדברים שנמצאים בחיים שלי ולמה שהם מעוררים בי.

העין השלישית, בשפה הרוחנית שלי, מתחברת להתבוננות פנימה. להקשבה לתחושות, לדימויים ולמשמעות שאני מוצאת בהם.

והמילים שעלו היו פשוטות:

את כבר יודעת…

יש דברים שכבר למדת וחווית. יש צורות שהידיים שלך כבר מכירות. לפעמים את מזהה משהו בתוכך עוד לפני שמצאת את המילים להסביר אותו.

מהתודעה אל תכשיט עם נשמה

את רואה את זה קורה…כי בתוך החוויה שלך, זה כבר קרה…

כך הרגשתי באותו רגע לפני היקיצה. התמונה הייתה חיה בתוכי, עוד לפני שקיבלה צורה בחוץ.

ואז מגיעה הבחירה שלי לקחת את החוט ולהתחיל ליצור. לבדוק איך הרעיון יתפתח, איך הנחושת תתעגל, ומה ייוולד מתוך המפגש בין הדמיון לידיים.

בשבילי, תכשיט אנרגיה נושא את הסיפור הזה — את הכוונה שלי, את התחושה ואת הרגע שממנו התחילה היצירה. אולי לכן המילים ״תכשיט עם נשמה״ כל כך קרובות אליי.

כאן בבלוג של אור ונחושת אני נותנת מקום גם לסיפורים שמאחורי הליפופים והאבנים. אפשר לפגוש את היצירות שלי ב"אתר אור ונחושת" (https://www.lightandcopper.co.il/), ולהכיר קצת יותר את הדרך שבה הן נולדות.

ובינתיים… אני ממשיכה להקשיב, לסנן, לבחור וליצור…

אהבת את הסגנון? גלי עוד תכשיטים כאלה בחנות שלנו ←